זאת לא פרשנות פוליטית, זו העלאת זיכרון.
פעם עשיתי אבט״ש בשבי שומרון. יישוב סרוג, כמו רוב היישובים היהודיים באזור. איכשהו התפתחה לי שם שיחה עם תושב מקומי מבוגר. לא זוכר איך הגענו לזה, אבל היה לו חשוב לומר לי שבבתי־ספר צריכים להיות רק לימודי קודש. לא צריך מתמטיקה ומחשבים וכל שאר הדברים האלה. סרוג, לא חרדי, כן?
שאלתי אותו בכנות: „ובמה יעבוד מישהו שלמד רק את זה?” הוא אמר: „רב. סופר סת״ם. מוהל. בודק תפילין. משגיח כשרות. המון מקצועות.”
בקיצור, „תפילין לכל ילד” הוא לא כפייה דתית, אלא הזדמנות עסקית.
אני מתנגד לרעיון הזה, בעיקר מטעמי צמחונות – תפילין עשויות מעור ואני נמנע ממוצרי עור. כששואלים אותי ברחובות ישראל אם אני רוצה להניח תפילין, אני עונה „לא תודה, אני צמחוני”. לפעמים מתפתחות מזה שיחות משעשעות, אבל זה לא העיקר. אם זה יצא חו״ח לפועל, כנראה ישחטו עוד יותר פרות מהרגיל בשביל לייצר „מתנה” שרוב האנשים שיקבלו אותה אפילו לא ישתמשו בה. אם לדבר על זה ממש בציניות, כנראה לא יהיה אפשר אפילו למכור אותה, כי יהיה לכולם והמחיר ירד, אבל ה„ביקוש” יעלה באופן מלאכותי ויספק הרבה מקומות עבודה לאנשי שלומם.
